. 3 "כלות" - שורות בישיבות בבל חרף כל האמור בסעיף הקודם , דומה שממקום אחר ניתן ללמוד בכל זאת על ישיבה ב"שורות" אצל אמוראי בבל , לאור השימוש שעשו חכמי בבל במונח "כלה . " לא כאן , כמובן , המקום לסכם את מכלול הבעיות הקשורות ב"כלה , " כמו המושג "ירחי כלה" או האטימולוגיה של המלה . הספרות על כך ענפה , ועוד נחזור לעניין התכנסות ה"כלה" בהמשך פרק זה . דומה שמכל מה שנכתב עד היום על ה"כלה , " הרי שארבעת העמודים שהקדיש לכך י'ינ אפשטיין , במאמרו , "Notes on Post-Talmudic-Aramaic Lexicography" הם עדיין התרומה החשובה ביותר להבנת המושג . דבריו מסייעים לא רק להבנת השימושים השונים שלו , אלא גם עונים על מרבית הקשיים שהועלו על ידי אלה שחיפשו את המשמעות המקורית של המלה . שכן , על פי רוב תרו החוקרים אחר פרוש אחד למלה "כלה , " אשר יתאים לכל הופעותיה וצרופיה , הן בספרות התלמוד והן בספרות הגאונים . לפי תפיסה זו , ריש כלה ( ו"רישי כלי זוטרי , ( " מסכת דכלה , יומי דכלה , ירחא דכלה , וכן ה"כלות" הבודדות שבתלמוד - כולן חייבות להיתרגם על ידי אותה מלה עברית נרדפת . כיוון שהדבר בלתי אפשרי , מציעים החוקרים עד היום פרו...
אל הספר