ג . המונח "ישיבה" וצרופיו בספרות חז"ל לכאורה , ניתן היה ללמוד מן השימוש במונח "ישיבה , " וכן מתרגומיו " ) מתיבתא ( " ומצרופיו השונים " ) ראש ישיבה " , " ריש מתיבתא , ( " על מהות מסגרות הלימוד בבבל 32 דבריו על הישיבות חוזרים בכמה מאמרים : ראה : מירסקי , לסדרי הישיבות , עמ' : 124-109 מירסקי , לראשית הישיבה , עמ' ; 142-133 מירסקי , השעורים בישיבה , עמ' : 492-375 הנ"ל , ספר השאילתות , א , ירושלים תש"ך , מבוא , עמ' 1 ואילך . 33 בר , המתיבתא , עמ' 34 . 101-99 זו גם גישתו של פונק , היהודים בבבל , א , עמ' 95 והערה . 1 אלא שהוא לא ביסס את דבריו על ראיות מספקות . 35 גודבלאט , הוראה רבנית , עמ' . 43-42 , 3 בתקופת התלמוד . ואכן , נערכו בדיקות מקיפות של השימושים השונים במונח " ישיבה" בפיהם של תנאים ואמוראים , ואף ניתן היה ללמוד מכך על התפתחות מסוימת . אולם , אין בכוחה של בדיקה לשונית זו , לכשעצמה , להעלות קווים מפורטים לגיבושה המוסדי האקדמי של ה"ישיבה" בתוך עולם החכמים . אף על פי כן מלמדת הבדיקה הפילולוגית על כיוון בבלי ייחודי בשימוש במונח "ישיבה , " וכפי שיתברר להלן , דומה שלהתפתחות זו מתלווה גם מ...
אל הספר