ד . גרים וגיור אם אכן החזיקו יהודים בבבל התלמודית בעבדים נוכרים , הרי ששחרורם של הללו עשוי היה לשמש אפיק אחד לתופעה חברתית אחרת : הימצאות גרים בקרב הקהילה היהודית . כפי שהראה א"א אויבך במחקרו על הלכות עבדים , "העבדות היתה גורם מסייע לגיור , רבים נכנסו דרכה תחת כנפי השכינה 72 . " יש להניח שגם עבדים שברחו מבעליהם , לאחר שנים רבות של שעבוד ושהייה במסגרת חיים יהודיים , נטמעו בצורה כלשהי בקהילה היהודית . מכאן נבין את התרעותיהם של אמוראים אחדים כלפי יסודות מסוימים בתוך החברה היהודית , על כך שמקורם בעבדים שלא זכו לגט שחרור על 3 י כללי ההלכה ( קידושין ע ע"ב . ( ואולם מסגרת זו של גיור , שאינה אלא הסתפחות בפועל אל תוך קהל ה' לאחר שנות שהייה בסמיכות למציאות יהודית , אינה מלמדת בהכרח גם על תופעת הגיור האחרת , היינו ההצטרפות מרצון ומתוך שכנוע דתי עקרוני אל קהל ישראל . תופעת הגיור זכתה אמנם למחקר רב ככל שהדברים נוגעים לעולם העתיק בכלל , ובמיוחד במסגרת המציאות ההלניסטית הרומית ובגילוי של המציאות הפרוזליטורית עם ראשית הופעת הנצרות . אולם שוב מוצאת עצמה יהדות בבל התלמודית מחוץ למעגל המחקר העיקרי בנושא ...
אל הספר