רפורמה בחינוך — עיון תיאורטי הצורר להתמודד עם בעיה כפולה ביחס לחינוך —הן ביחס למטרות והן ביחס לאמ צעים — מייחד את תורות החינוך . צורך זה גרם לכך שתורות החינוך , שלא כתורות אחרות , מתבססות על שתי תיאוריות —של מטרות ושל אמצעים להשגתן . הכפל נובע משתי המשמעויות המשמשות בערבוביה במושג חינוך : המשמעות האחת מורה על העיון בחינוך , ומושאו הוא הגדרת התהליך החינוכי ותכליתו ; והמשמעות השניה מורה על המעשה בחינוך , ומוצאו הוא האדם ותהליך השתנותו . תיאוריית המטרות מכריעה בין מטרות חינוכיות הרווחות בתקופה ובחברה מסויימות , ותיאוריית האט צעים בוחנת את חוקיות פעולת האמצעים , מגדירה אותה , מתארת את תוצריה ומעריכה אותם . בין תפיסה כוללת מסויימת של מטרות החינוך לבין המעשה החינוכי מקשרות שיטות עיון , שכל אחת מהן בעלת מיבנה יחודי . תיאוריית האמצעים נתונה לפיקוח כפול : מצד אחד , היא כפופה לפיקוח שיטת העיון שהיא נגזרת ממנה ומשתייכת לרוב לאחד ממדעי ההתנהגות , כמו הפסיכולוגיה , הסוציולוגיה והאנ תרופולוגיה ; אך היא נתונה גם לפיקוח של תיאוריית המטרות , המאשרת את תוקף האמצעים שסיפקה תיאוריית האמצעים . ויהוי הדי...
אל הספר