בפתח הספר הספר דן בדילמה הקשה העומדת לפני מערכות החינוך המודרניות בעולם ובישראל , המאלצת אותן לחתור , בעת ובעונה אחת , להשגת היעד של שיוויון בחינוך , כמו גם לזה של מצויינות בו . מערכות החינוך המודרניות הן מערכות חינוך "פופוליסטיות , " המאופיינות בפתיחות ובנכונות לקלוט ילדים מכל שכבות החברה למספר שנים גדול . מערכות חינוך אלה נבדלות ממערכות החינוך בדורות הקודמים , שהיו מסגרות חינוך "אליטיס טיות" במהותן , מערכות סגורות ומיועדות בעיקר לילדים משכבות העילית החברתיות והכלכליות . הספר מתאר את המעבר ממערכות החינוך האליטיסטיות למערכות החינוך הפופוליסטיות ואת השינויים שחלו תוך כדי התהליך במטרות החינוך , במסגרותיו ובתכניו . המעבר מחינוך אליטיסטי לחינוך פופוליסטי מייצג את ה"פן השיוויוני" של מערכות החינוך המודרניות ומבטא את שאיפות החברה הדמוקרטית לתת הזדמנויות חינוכיות שוות לכל אזרחיה . אולם , מערכות החינוך החדשות , נתבעות לספק גם את הצורך של החברה המודרנית למצויינות , בתחומים הרבים והמגוונים שבהם האדם המודרני פועל . מקורה של תביעה זאת בהתפתחויות הגדולות והחשובות המאפיינות את החברה המודרנית ובפסגות...
אל הספר