פרק ד - אליפז : "האנוש מאלוה יצךק " ? אליפז - בכיר הרעים - תוקף את איוב , אם כי בלשון עדינה . הנקודה שבה הוא תוקף היא , שמעצם תלונתו של איוב ברור שהוא רואה בצרתו אי-צדק , בעוד שעליו לראות בה תוכחה מאת ה' על חטא כלשהו שעשה . ( א ) ייעו אליפז התימני ויאמר . ( ב ) הגסה ךבר אליך ונלאה ! ועצור במילין מי יוכל !? הנסה דבר אליך תלאה . אם אדם ינסה לדבר אליך - האם אתה תתעייף ? אליפז מנסח את דבריו בלשון שאלה , מתוך התחשבות באיוב . יעצור במילין מי יוכל . אך אינני יכול לעצור את המילים המתפרצות ממני ! ( ג ) הנה יסרת רבים , וידים רפות תחזק . הנה יסרת רביס . בעבר היית מחזק אנשים רבים , נותן להם חוזק , מוסרות ( כמו המוסרות המכוונות סוס בדרך . ( ( ד ) כ ) ישל יקימץ מליך , וברכים כרעות - תאמץ . המילים שלך היו מקימות מהאדמה את מי שכשל . תאמץ . תחזק . ( ה ) כי עתה תבוא אליך - ותלא , לנגע עדיך - ותבהל ' ? לאחרים ידעת לעזור , אבל כאשר הצרה מגיעה אליך אתה מאבד את העשתונות . ותלא . התעייפת . עדיך . עד אליך . חצי הפסוק השני חוזר על הרעיון שבחצי הראשון , "כפל עניין במילים שונות . " הפרשן מלבי"ם מציין הבדל דק בין...
אל הספר