עוונות . יש מישראל , שאינם בכורות , הנוהגים להצטרף אל הבכורות ולצום בערב פסח על אף שאינם חייבים בכך , וזאת " כדי להיכנס ליום טוב כשהוא תאוה".
יש הנוהגים לבטל את הצום באמצעות " סעודת מצוה " הדוחה תענית כזאת , היינו מסיימים בערב פסח בבוקר לימוד במסכת תלמודית כלשהי . בעקבות הסיום עורכים סעודת מצוה . מנהג זה מקובל עד היום בכל קהילות ישראל . יר"ר
תענית צבור יום צום ועינוי הנפש של הציבור . היו קובעים תענית על צרה שבאה על הציבור . ביום כזה אין אוכלים ואין שותים , וזועקים בתפילות ומתחננים , ומריעים בחצוצרות עד שירוחמו מן השמים . המשנה במסכת תענית מתארת סדרי תענית שהיו גוזרים על עצירת גשמים , שזו היתה צרה תכופה ובגשמים היתה תלויה כל החקלאות . דרך הכרזת התענית , סוג התענית והתפילות המיוחדות באות בפירוט רב במשנה . לימים נתקנו תעניות ציבור בימים מיוחדים בשנה לפי המאורעות שאירעו בהם לישראל , אם כי רק " תענית אסתר " קרויה תענית וכל השאר קרויות צומות . ואלה הם : שבעה - עשר בתמוז , 9 תשעה באב , * צום גדליהו ,' עשרה בטבת9 ותענית אסתר .' אך יש שהיו קובעים תענית על הציבור בעת צרה . לאחר גזרות ת"ח
ות"ט...
אל הספר