כתר לספך תורה בארץ - ישראל , לעומת ואת , הילקו את התורה למאה חמישים וחמישה " סדרים " וגמרו לקרוא את כל התורה רק אחת לשלוש שנים או אחת לשלוש שנים ומחצה . גם בארץ - ישראל ציינו את מאורע סיום קריאת התורה בשמחה ובחגיגה , אלא שלפי מנהג זה לא זו בלבד שיום הסיום לא היה יום קבוע בשנה , אלא שבכל קהילה גמרו לקרוא ביום אחר , ובאותו יום שגמרו לקרוא ערכו חגיגת סיום . חלוקת הקריאה בתורה לפי מנהג ארץ - ישראל חלפה מן העולם ( פרט למקומות אחדים במצרים ) בזמן כיבוש הארץ בידי הצלבנים ולאחר שחרב היישוב היהודי בארץ - ישראל . אז התפשט מנהג הקריאה בתורה כפי שנקבע בבבל , ואתו נפוץ גם חג שמחת תורה , כפי שמקובל בימינו , ביום כ"ג
בתשרי . היום הזה , שהוא למחרת שמיני עצרת , נחוג בחוץ לארץ כיום טוב שני של גלויות ולכן קבעו בו את יום שמחת תורה . לעומת זאת , בארץ - ישראל לא נהוג יום טוב שני , והיום שלמחרת שמיני עצרת נקרא " אסרו חג"'
ואינו חג ממש . משום כך נחוג יום שמחת תורה ביום שמיני עצרת"-
בכ"ב
בתשרי .
אל הספר