השרון " לגבי האומה הישראלית , ה " דוד"-
האוהב לגבי אלוהי ישראל או " הד המור " לגבי הר הבית נעשו מונחים רגילים ששוב אינם טעונים הסבר כלשהו . שימוש זה גרם לעידונה של השירה העברית ולזיכוכה וכן להפצת ההשקפה , שהגיעה לגיבושה בקבלה , כי היקום כולו קיים הודות ליצרי אהבה , וכי להט האהבה והההערצה לעם ישראל , הבא לידי ביטוי בדברי האלוהים בשיר השירים , מחייב גם כל יהודי ליחס דומה כלפי עמו . הצורה העדינה והמעונגת שמתוארים בה בשיר השירים היחסים בין האוהב לאהובתו תרמה במידה רבה לעידון יחסי האישות . היחסים בין איש לאשתו נחשבו לדבר שבקדושה , המחייבים טהרה יתרה ומרמזים לסודות עליונים , השקפה שהשפיעה השפעה מבורכת על חיי המשפחה בישראל , ואילו תיאורי הטבע שבשיר השירים עודרו ביהודים שהיו נתונים בחשכת הגלות ערגה לחיים אחרים . אף נטייתם התכופה של המקובלים והחסידים לצאת לשדה וליער לשם תפילה ולימוד תורה ינקה במישרין משיר השירים . חכמים ציינו טעמים לקריאת שיר השירים בפסח . תוכן המגילה הנו שיר הלל לתקופת האביב שבו חל חג הפסח . תופעות הטבע , הפריחה והלבלוב הן מסימני התקופה . " כי הנה הסתו עבר , הגשם חלף הלך לו ....
אל הספר