שושנתא - שושנתונות

ששנתות מגזרות נייר לשבועות. המנורות ובתבליטים של תשמישי הקדושה השונים . הסמלים המקובלים לקוחים מעולם החי והצומח : חיות ובעלי - כנף ; ביניהם נמרים וארנבות , ינשופים וראמים , צבאים ויונים . אך יותר מלל מופיעים בעלי - חיים שנקשרה בהם סימבוליקה מיוחדת . בין אלה מצויים הארי , הצבי , הנשר והנמר , על - פי הכתוב " עז כנמר , וקל כנשר , ורץ כצבי וגיבור כארי"( משנה , אבות ה , כ ) . מספר הסברים למקורן של השושנתונות . יש המפרשים על דרך הדרש : " והדת נתנה בשושן"( אסתר ח , יד ) אל תקרי בשושן אלא בשישן , כלומר קשרו מנהג זה בחג מתן תורה . בכך ראו המשכו של המנהג שהיה נפוץ בקהילות ישראל באשכנז לקשט את הבתים ואת בתי - הכנסת בירק ובפרחים ; " זכר למתן תורה שהיה בהר הירוק". הסבר אחר מוצא קשר בין השושנתונות לבין ערגתו של העם לזכרו הקדום של החג - חג הקציר , המציין את העונה החקלאית . כך נתקשרו המגזרות בדמות פרחים וציצים במנהג לק שט את הבית בירוק .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור