שופר אחד מכלי הנשיפה הקדומים , המוסיף לשמש בתפילה . עשוי מקרן של ס ? ל או של יעל . התקיעה בשופר היא עיקר המצוה של ראש - השנה ועומדת במרכז התפילה בבית - הכנסת . השופר נזכר הרבה במקרא ונזקקו לו לשימושים מרובים . במעמד הר סיני ומתן תורה נזכר השופר לראשונה : " וקול שפר חזק מאד"(
שמות יט , טז ) . בשופר היו תוקעים להקהיל את העם למלחמה ולהביא חרדה בקרב האויב . כך ביהושע " הלכים הליך ותקעו בשופרות"(
ו , יג ) ; כך אצל גדעון שהוא וחילו תקעו בשופרות להחריד את מחנה מדין ( שופטים ז , יח - כ ) ; ועמוס אומר " אם ? טהע שופר בעיד ועם לא יחרדו' ( ג , ו ) . מיוחד ראת - השנה שנקרא " יום תרועה"(
במדבר כט , א ) או " זכרון תרועה"(
ויקרא כג , כד ) , שמצנת היום היא לתקוע בשופר . הוא הדין ביום הכיפורים שבשנת הייבל שהעבירו בו שופר בכל הארץ ( ויקרא כה , ט ) . השופר עשוי מקרן , רצוי שתהיה של טיל , זכר לעקדת יצחק , וצריך שיהיה כפוף כשם שלבי של אדם כפוף ושחוח לפני בורא עולם . בימי קדם הוא שימש בעבודת המקדש כשבצדו שתי חצוצרות . לגבי דרך עיבודו השיטות שונות . יש שמעבדים אותו בפנים ומחוץ - כך באשכנז , ויש שמעבדים א...
אל הספר