אצל עדת בייתא ישראל ( יהודי אתיופיה ) לחג הקציר - מארר המקביל לחג השבועות , שם מאפיינים ייחחיים : הראשון הוא מועד החג , החל שבעה שבועות מן היום האחרון של פאסיקה - פסח , דהיינו בליב בסיין . זאת בשל פירוש הסלים " ממחרת השבת"(
ויקרא כג , טו ) , שנתפרשו לאחר כל החג , כיןן ששבוע פאסיקה הוא מעין שבת אחת . המאפיין השני קשור לתנאי האקלים באתיופיה . עונת הגשמים נמשכת . מיוני עד ספטמבר , ולכן חג הקציר חל בתחילת עונת הזריעה . משום כך , קשורה חגיגת החג בברכת הזרעים וברכות הקשורות לגידול מוצלח של היבולים . מנהג ייחודי של עדה זו , הקשור לתנאי האקלים , הוא קיום חג מאריר שני , חמישים יום לאחר חג בעלת מאצלת - חג הצל ( סוכות ) . חג זה חל בעונת הקציר ובו הביאו ביכורים לקסים ( חכמי העדה ) , דבר שלא היה אפשרי במועדו המקורי של החג . שכ"ד
אל הספר