המועד ובראשי חודשים - ארבעה קרואים , בחנוכה שלושה קרואים - הכל לפי חשיבותו של היום . העולה לתורה מברך לפני קריאתה :".
. . אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו . ברוך . . . נותן התורה",
ולאחריה :".
. . אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו . ברוך . . . נותן התורה".
לפי המקורות שבתלמודי משה תיקן לישראל " שיהיו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד"(
ירושלמי מגילה פ"ד
) . לפי מקור אחר נביאים וזקנים הם שתיקנו זאת . עזרא תיקן שיהיו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה ( שם ) . כבר במשנה' מוזכרים כל הזמנים שקוראים בתורה בימינו . לגבי סדר הקריאה חלו תמורות . בארץ - ישראל היו מסיימים את הקריאה אחת לשלוש שנים או לשלוש שנים ומחצה - כלומר פעמיים בשמיטה . בבבל היו מסיימים קריאתה אחת לשנה . לימים דחה המנהג הבבלי את מנהג ארץ - ישראל ונתקבל על הכל . מדין תורה חובה על כל איש ישראל לקרוא פרשת " זכור את אשר עשה לך עמלק " פעם אחת בשנה . אחת לשבע שנים , במעמד " הקהל"(
דברים לא , י - יב ) , היתה מצוה מן התורה לקרוא תורה ברבים . המלך הוא שהיה קורא את התורה באוזני העם , וכ...
אל הספר