הצדקה , לנזקקים , אם בצורת כסף ואם בצורת מצרכי מזון . מנהג זה הוא מנהג עתיק יומין . עדות לקיומו אנו מוצאים בתלמוד הירושלמי ( בבא בתרא א הלכה ו ) : " לחיטי הפסח י' ב חדש , בין לישא ובין ליתן".
היינו , מי שדר במקום י"ב חודשים רשאי להשתתף ב " קמה של פסח"(
= במגבית ) אם כמקבל סיוע ( " לישא")
מקופת הצדקה ואם כמסייע ( " ליתן")
לקופת הצדקה , היינו תורם . המנהג היה מרכזי בחיי היהודים בתפוצות , ובכמה קהילות בישראל החליטו שלא לערוך מגבית כי אם להטיל מס על הקהילה לצורך " קמח של פסה".
מנהג " קמחא בפסחא " או " מעות חיטים " קיים עד היום הזה בכל קהילות ישראל בארץ ובתפוצות . קערת ליל הסדר צלחת גדולה שמעמידים בליל הסדר על השולחן ובה המצות , זרוע , ביצה , מרור , חרוסת וכרפס . סדר הקערה שונה מעדה לעדה . בקרב יהדות אשכנז התפתחו שני מנהגים : מנהג ראה"י ומנהג הגאון מווילנא - רגה"א .
אל הספר