צום

בשעת מנחה , ואלו הם : יוסף , משה ודוד . טעם אחר לאמירת פסוקי " צדקתך " מקורו במסורת לפיה חוזרים הפושעים לגיהינום במוצאי שבת . משום כך הפסוקים הם מעין צידוק הדין למידת שכר ועונש של הקדוש - ברןך - הוא . מנהג אשכנז הוא לקרוא את הפסוקים במהופך מסדרם בספר תהילים . מנהג ספרד לקרוא את הפסוקים לפי סדרם . צום הימנעות מאכילה ושתיה לזמן קצוב לשם עינוי הגוף והנפש . במסכת תענית ( פרק ג משניות ה - ח ) נאמר , כי צום הונהג בישראל בכל עת שצרה ומצוקה אירעו : " על השדפון ועל הירקון , על הארבה ועל החסיל ועל החיה רעה ועל ההרב". ומוסיפים חכמים שם כי צמים ומתענים על דבר , מפולת , אניה המיטרפת בים ואשה המתקשה ללדת . היו אף מקרים שנקבע צום ותענית למקום אחד ולא לכל הארץ . הצום היחידי עליו נצטווינו בתורה הוא יום הכיפורים בעשור לחודש השביעי ( תשרי ) : " שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חקת עולם"( ויקרא טז , לא ) . צום נוסף מן התנ"ך הוא תענית אסתר שמקורו בקריאת אסתר המלכה ליהודי שושן שלא לאכול ולא לשתות במשך שלושה ימים ( אסתר ד , טז ) . לאחר חורבן בית - המקדש הראשון ( 586 לפני סה"נ ) קבעו הנביאים ארבעה ימי ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור