צאינה וראינה ספר תורני עממי , ששימש לנשי ישראל באירופה התיכונה והמזרחית במשך מאות בשנים מקור ראשי לידיעת התנ"ך
, האגדה וקדמוניות העם . חובר בפראג בידי יעקב אשכנזי מיאנוב ( 1559 - 1629 ) . נדפס לראשונה בשנת 1590 . כתוב ב " טייטש"-
ניב גרמני - עברי , שהשתמשו בו בעיקר לחיבור ספרים שנועדו לנשים , שלא ידעו בדרך כלל לקרוא עברית או ארמית . נקרא גם בשם " טייטש חומש".
נהגו לקרוא בו בעיקר בשבתות אחר הצהריים . ביסודו הדיהו תרגום חופשי ומבאר של התורה וחמש המגילות ,' אולם מובא בו גם חומר אגדי רב מן התלמוד ומן המדרשים , מפירושי רש"י
ורבנו בחיי . הוא כולל גם את תרגומי ההפטרות .' שמו של הספר ניתן לו על יסוד הפסוק בשיר השירים : " צאינה וראינה בנות ציון"(
ג , יא ) . הספר זכה בשעתו לתפוצה המונית , ויצאו יותר משבעים מהדורות שלו . היו שנדפסו כשהם מעומדים בחיתוכי עץ . להדפסתו אף השתמשו באותיות דקות מיוחדות , שנקראו אותיות צו"ר
( צאינה וראינה ) . תורגם לצרפתית , ליהודית - ספאניולית ובחלקו גם ללאטינית . לאחרונה תורגם לעברית . עם פתיחת שערי בתי - הספר גם לבנות הצטמצמה מאוד תפוצתו , שכן מעתה פחת הציבור שנ...
אל הספר