מאת ציור מצרים יציאת שץ בצלאל " ספירת העמר".
* סמליות רבה ראו בסמיכות הזמן : האביב שבטבע - התחדשות הבריאה , וחג האביב - התחדשות האומה . זהו הרקע לחגיגות העומר וקציר השעורים הנהוגות בהתישבות העובדת ואשר יש בהן שילוב של " חג האביב"ו
" חג הקציר".
חגיגות אלו קבעו אופי יחודי לחג ונתנו לו עיצוב מקורי ישראלי בן - זמננו . קרוב לכך הוא שם נוסף לפסח : חג החירות , המבטא את גאולת ישראל מעבדות . יסוד זה הוא בעל ערך רב , ומצוות שונות בתורה נועדו להעמיק תחושה זו , כגון : שבת , איסור ריבית , הונאת הגר , מתנות עניים וכו' . מלכתחילה הופרדה שחיטת הקרבן ונעשתה בפומבי ביום הארבעה - עשר בין הערביים ( שמות יב , ו ) , ואילו אכילתו של הקרבן נכרכה בלילה עם אכילת המצות ( ובעת יציאת מצרים - בחפזון , שמות יב , יא ) . ציון שני הטקסים בא ללמד כי לא עצם הפגיעה במצרים היא נושא לשמחה , אלא ההצלה והשחרור מעבדות מצרים ( כהבטחת הקדוש - ברוך - הוא לאברהם אבינו ב " ברית בין הבתרים")
, וכי הליכוד המשפחתי ( שמות יב , ג ) הוא תנאי לחוסן הלאומי - הדתי . שתי הוראות נוספות בהקשר זה ראויות לציון : ראשית , האופי המשפחתי מובלט ב...
אל הספר