ביום ראשון ( ט"ז
אדר ) מקיימים סעודת פורים ומשלוח מנות . מכאן שפורים נמשך שלושה ימים -"'
ד - ט"ו
- ט"ז
באדר . פורים שני יום חג , משתה ושמחה שקבעו קהילות ואישים שנעשו להם נסים והם נושעו מפורענות . ימי פורים אלה זכו , לעתים , לחיבור מגילה מיוחדת , שאותה קראו בטעמי מגילת אסתר בבית - הכנסת ( מגילת פורים סאראגוסה , מגילת פורים מצרים , " מגילת היטלר")
. משוררים עממיים נהגו גם לחבר " על הנסים".
* נס שאירע למשפחה ( משפחת מיוחס בירושלים ) או לרב העדה ( ר' יום טוב ליפמן הלר ) היווה יסוד לשמחה שנתית חוזרת ועורר את הקהילה כולה לחגוג " פודים שני' בקריאת המגילה בציבור או בחוג המשפחה ( פורים של משפחת שלמה מימון ) . כך נוצרו במרוצת הדודות ימים רבים של פודים שני בגולה ובארץ - ישראל , החל מימי הביניים ואילך , ולכבודם נכתבו עשרות מגילות ופזמוני " מי כמוך"(
בעקבות הפזמון המסורתי " מי כמוך",
המיוחד לפורים ראשון ) . היו שהקדימו לחג " פורים שני' תענית ציבור , כמו תענית אסתר , ורשמו את היום בלוח מנהגי בית - הכנסת של הקהילה . " פודים שני' נקבע גם בימי אבל לאומי , כמו : " פורים שנט של יהודי קאנדיה , בי"...
אל הספר