פורים יום חג בי"ד
ובט"ו
באדר , זכר לישועה שנושעו ישראל בימי אחשוורוש מלך פרס . נקרא פורים על שם הפור , הוא הגורל אשר הפיל המן כדי לקבוע מתי להשמיד את היהודים . על ראשיתו של החג אנו קוראים במגילת אסתר ( ט , כ - כב ) , בה מובאים דברי מרדכי , שכתב לכל קהילות ישראל " לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה - עשר לחדש אדר ואת יום חמשה - עשר בו בכל שנה ושנה , כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם , והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב , לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים".
הכתוב במגילה מוסיף ומציין שהיהודים קיבלו עליהם לקיים " אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם".
מן המקורות בתלמוד ניתן ללמוד שבתחילה הונהג פורים בפרס ובקהילות הסמוכות לה . לאחר מכן הנהיגוהו אנשי כנסת הגדולה גם בארץ - ישראל ובכל קהילות ישראל . על חגיגת ימי הפורים בארץ - ישראל במאה הראשונה לפני סה"נ
ניתן ללמוד מספר חשמונאים ב' . החג נקרא בתקופה ההיא בשם יום מרדכי , וכך נאמר בספר חשמונאים ב' : " ויקבלו עליהם כולם לב אחד כי לא יישכח היום הזה ( יום ניקנור ) לעולם ולחוג אותו בשלושה - עשר לחודש שני...
אל הספר