ענג שבת

ראשון שאחרי השבת שאחרי כל חג הפסח , החלה לפי חשבונם בב"ו בניסן . חג העומר צוין בהבאת קרבן שעורים שהונף על המזבח ובכך הותרה אכילת שעורים מהיבול החדש . בגלל המחלוקת הכתתית צוין מועד ההנפה בפומביות יתר ובחגיגיות מודגשת , שכן הפרושים הדגישו בכך את נצחונם על הכתות האחרות . חג העומר שייך אפוא לקבוצה של חגי טבע וקרוב אליו חג הביכורים המציין את חג החיטים . ( על הקשר בין השניים ע"ע ספירת העמר . ) לחלק מכתות האיסיים היו שני חגים נוספים , מועד התירוש ( שחל ארבעים ותשעה יום אחרי חג הביכורים ) ומועד היצהר ( שחל ארבעים ותשעה יום לאחריו ) , וכל ארבעה חגי טבע אלו מהווים יחידת חגים נפרדת . ז"ס ענג שבת כינוי מקובל למסיבות חגיגיות הנערכות בדרך כלל בימי שבת אחר הצהריים והמוקדשות לעיון בדברי תורה , לשירה בציבור וכיוצא באלה . עונג השבת המפורסם ביותר בתולדות היישוב העברי החדש בארץ - ישראל היה זה שהנהיג המשורר ח"נ ביאליק באולם " אהל שם " שבתל - אביב . בעקבותיו הנהיגו " עונג שבת " גם יישובים אחרים . במשך הזמן נשתנה תוכנו של " עונג שבת " ובמושג הזה מכתירים מפגשים שונים הנערכים בשבת והמוקדשים לעניני ספרות , ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור