עמר

" שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע". בשנת 1400 בקירוב בא יהודי מומר וטען שהמלה " וריק " עולה בגימטריה 316 , כמנין ישו . היהודים יצאו חוצץ נגד כל הטענות הללו אבל ללא הועיל . הקטרוג נמשך מאות שנים , בנוסחאות אשכנז ובדפוסים השמיטו הצנזורים פסוק זה , ורק כתבי - היד העתיקים ונוסח ספרד גורסים אותו . בארץ - ישראל חזרו והוסיפוהו בקצת סידורים , ששוב אין אימת צנזורים על מדפיסיהם . מ"מ עמר מנחה שהיו מקריבים מראשית קציר החיטים . הבאת העומר היא מצוה מן התורה : " והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן . . . ממחרת השבת . . ."( ויקרא כג , י - יא ) . שתי המלים האחרונות היו מימי בית שני ועד היום הבסיס למחלוקת בין - כתתית חריפה ביותר בדבר מועד הבאת העומר . הפרושים הבינו את הפסוק כמתיחס ליום שלאחר חג ראשון של פסח . הצדוקים פירשוהו על שבת חול המועד פסח , ואילו האיסיים הבינו שהכוונה ליום  אל הספר