ר' יוסף קארו ב " שולחן ערוך " רואה בסוכה סמל וזכר לענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל בנדודיהם במדבר . לפי פילון האלכסנדרוני , הטעם למצות הישיבה בסוכה הוא להזכירנו את הנדודים הארוכים של אבותינו במדבר , או כדי שהאדם הפשוט יזכור את העוני גם בהיותו עשיר ולא יתגאה . הרשב"ם
מפרש באופן דומה : הקדוש - ברוך - הוא קבע את חג הסוכות בזמן שהאדם אוסף את יבולי הגורן והיקב " לבלתי רום לבבו " וכדי שהאדם יזכור שבמדבר לא היו לו נהלה ובתים ומתוך כך יבוא האדם להודות לה' שנתן לו נחלה ובתים מלאים כל טוב . חז"ל
ראו בסוכה גם סמל לחידוש מלכות ישראל - " הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"-
פסוק שמוסיפים בימים אלה בברכת המזון . עוד אמרו , שהמקיים מצות סוכה כהלכתה יזכה לשבת בחברת הצדיקים בסוכת עורו של לווייתן . מכאן המנהג לומד לאחר תום חובת הישיבה בסוכה : " יהי רצון מלפניך , כשם שקיימתי וישבתי בסוכה זו כן אזכה לשנה הבאה לישב בסוכת עורו של לווייתן".
אל הספר