מי שברך

המים האלה להגן על האדם או לרפא אותו ממחלה . מנהג זה רווח בקהילות ישראל שבצפון - אפריקה והובא משם ארצה . שתי צורות יסוד למנהג זה . הצורה האחת - התזת מים איש על רעהו , בעיקר באסרו חג של שבועות . או , שפיכת מים על העוברים ושבים מגגות הבתים או ממרפסותיהם . האמונה העממית המלווה מנהג זה טוענת , שכל מי שנשפכו עליו מים בחג השבועות הריהו מוגן מפני כל צרה ומחלה משבועות זה ועד שבועות הבא עלינו לטובה . הצורה השניה - נוהגים למלא , בליל שבועות , מים בפחים ולהלינם תחת כיפת השמים . באשמורת שלישית היו האנשים הסובלים ממחלות עיניים , בעיקר , נוהגים לשטוף את עיניהם במים שלנו . יש אף ששותים מים אלה . שכן , הוקנו להם , לפי האמונה העממית , כוחות מרפא . מנהג זה נתלה בפסוק שבא בספר יחזקאל ( לו , כה ) : " וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם". סיבה שניה שניתנה למנהג זה : חג השבועות הוא חג מתן תורה ו " אין מים אלא תורה"( בבא קמא פב ע"א ) . יר"ר  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור