לחם משנה

ומיועדות להדסים ולערבות . נהוג כי אין קולעים את הגימוניות אלא מעלי דקל או מענפי ערבה או הדס , כדי שלא תהא תוספת של מין חמישי לארבעת המינים . דרשנים עממיים דרשו כי לולב שקול כנגד התורה כולה , שהרי התורה מתחילה ב - ב' ( בראשית ) ומסתיימת ב - ל' ( כל ישראל ) ; הנביאים מתהילים ב - ו' ( ויהי אחרי מות משה ) וכתובים מסתיימים ב - ל' ( ה' אלהיו עמו ויעל ) . מנהג היה בין יהודי כורדיסטן : לולב בית - הכנסת היה נמכר במכירה פומבית ביום הכיפורים , והזוכה בו נקרא " בעל הלולב". בהשכמה היה מעיר השמש את בני העדה , שהיו באים לביתו של " בעל הלולב " ואומרים שם פזמוני החג , בעת שבעל הבית היה מכבדם בקפה ותה . בהגיע עת התפילה עשו כולם את דרכם לבית - הכנסת , לשם הובא הלולב לשם ברכה על - ידי המתפללים . לאחר חג הסוכות נהגו בבבל , טוניסיה ומצרים להצניע את הלולב עם ההושענות והסכך של הסוכה ולקיים בהם מצוה נוספת : הסקת תנורי ערב פסח לשם אפיית מצות מצוה . מ"מ - ע"ש לחם משנה  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור