כל דכפין הזמנה - הצהרה שנותנים בפתח ליל הסדר של פסח ובה מוזמן כל רעב לבוא ולאכול . ומובא בשם ר' מתתיהו , גאון ישיבת פומבדיתא , שהתיחס לאמירת משפט זה בעת שיהודים יושבים בגולה וכתב : " מה שנהג לומר' כל דיכפין ייתי וייכול' וכל הרוצה יבוא ויאכל ] הרי שכך היה מנהג האבות , שהיו מגביהים שולחנותיהם ולא היו סוגרים דלתותיהם , והיו אומרים ככה , כדי שיבואו ישראל , שכניהם העניים לאכול . . . ועכשיו שנעשו שכני גויים יותר משכני ישראל , מפרנסים אותם ( את עניי ישראל ) בתחילה , כדי שלא יחזרו על הפתחים , ואחר מגביהין השולחנות ואומרים כמנהג הראשונים " וזאת אף - על - פי שהדלתות סגורות , הרי בעת האמירה יוצאים ידי חובה ( ע"ע
הא לחמא עניא ) . כל חמירא ע"ע
בדיקת חמץ . כל מקדש שביעי פיוט מחורז לליל שבת . מחברו משה , פייטן אשכנזי שאין יודעים מי הוא . שמו של הפייטן חתום באותיות הראשונות של המלה השניה בשלוש השורות הראשונות בבית הראשון ( מקדש , שמר , הרבה ) . ראשי שלוש השורות מן הבית השני ואילך פותחים באות מאותיות הא"ב
לפי הסדר . השורה האחרונה שבכל בית היא ציטוט מן המקרא ( איש על מחנהו וכו' - במדבר א , נב ; ברוך ...
אל הספר