הגאונים והוא הלך וכבש אט - אט את מקומו ( על אף התנגדות מצד כמה פוסקים ) , תוך שהוא דוחה ממקומו את המנהג העתיק לומר ברכה זהה אחת בכל עמידות השבת ( שראשיתה : " אתה בחרתנו")
. הנוסח בשחרית , " ישמח משה " וכו' , מזכיר את סיפור מתן תורה ואף מצטט כמה פסוקים מספר שמות ( " ושמרו בני ישראל את השבת . . .")
. נראה שיש בו אקרוסטיכון באותיות י - ל ( " ישמח . . . כליל . . . לוחות אבנים . . .")
, דבר המעיד שהוא שריד מפיוט עתיק . יש הרואים את האמצעיות של ערבית ( " אתה קדשת " נע"ע
] ) , שחרית ומנחה ( " אתה אחד"[
ע"ע
] ) , כמעמידות מכלול בן שלוש ברכות העוסקות בפניה השונים של השבת : שבת של הבריאה ( ערבית ) , שבת של מתן תורה ( שחרית ) ושבת של ימות המשיח ( מנחה ) . א"ש
יתרו , חג ( סעדת ) סעודה הנערכת בקרב קהילות ותוניס ביום חמישי לפרשת יתרו . בסעודה זו משתמשים בכלים זעירים - צלחות , כוסות , סכו"ם
המותאמים לילדים . המנה העיקרית בסעודה היא - בשר יונה . שוחטים יונים כמספר הבנים שבמשפחה . בסוף הסעודה מגישים לילדים ממתקים וכמה מיני עוגות זעירות שנאכלות בפורים . רבני תוניס מחו כמה פעמים כנגד מנהג זה , אך...
אל הספר