יהודית

פנה לסנאט הרומי וכרת עמו ברית . אולם הסלוקים לא הרפו , וכוחו הלך ונתדלדל . בשנת 161 לפני סה"נ תקף בכחידס את יהודה באלעשה והרג אותו ואת רוב אנשיו . ( ע"ע חנכה , חשמונאים . ) מ"מ יהודית אשת - חיל גיבורה אשר חירפה את נפשה כדי להציל את עיר מושבה ממצור וכיבוש . על - פי הסיפור המופיע בספר יהודית ( שהוא אחד מהספרים הגנוזים ) היא הוליכה שולל בחכמתה וביופיה את שר הצבא הולופרנוס , בחצות הלילה כרתה את ראשו , ובכך הביסה את האויב והצילה את העיר . המסורת קושרת את המאורע הזה , שיש בו דמיון לפרשת יעל וסיסרא , לימי החשמונאים , ועל כן יש הרואים ביהודית את בתו של מתתיהו החשמונאי ואחותו של יהודה המקבי . לכן היתה יהודית לאחד הסמלים המאפייניים את חג החנוכה . מכאן גם המנהג שהנשים אינן עוסקות בשום מלאכה כל זמן שנרות חנוכה דולקים ; לפי שהנס נעשה על - ידי אשה . עדות היסטורית מעניינת מביא אב הכנסיה הירונימוס , במאה הרביעית לספה"נ , שתירגם את ספר יהודית לרומית . בסוף הספר הוא כותב : " יום הנצחון של יהודית נמנה בתוך הימים הטובים ליהודים מן היום ההוא ועד עתה".  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור