יגדל פיוט הנאמר בנוסח אשכנז בתחילת תפילת שחרית של יום יום וכן ( וכך גם אצל עדות מזרח רבות ) בסיום תפילת ליל שבת ובחגים . בעבר נהגו בנוסח אשכנז לאמרו דווקא בסיום התפילות בכל יום . מכל מקום , בסידורים הוא מופיע רק מאז המאה השש - עשרה . בפיוס שלושה - עשר נוורים המתחרזים בסופם ( בחריזה : - תו ) והשקולים במשקל הידוע משירת ספרד : שתי תנועות ויתד , שתי תנועות ויתד , שתי תנועות . הפיוט מאזכר את שלושה - עשר העיקרים שהעמיד הרמב"ם
( ושזכו לעיבוד גם על דרך " אני מאמין באמונה שלמה . . .")
: ייחודו של האלוהים , קדמותו , נצחיות התורה , מעלתה של נבואת משה , תחיית המתים , ועוד . שאלת מחברו של הפיוט נתונה היתה במחלוקת : יש שייחסו אותו לאבן גבירול או לר' יחיאל בן ברוך , ויש שסברו כי נכתב בידי עמנואל הרומי . מקובלת יותר הדעה כי הוא נתחבר בידי ר' דניאל בן יהודה דין ( איטליה , סביב שנת 1300 ) . במקצת מנוסחי עדות המזרח הוסיפו לפיוט טור נוסף , כנראה בשל סיבות מוסיקליות : " אלה שלוש - עשרה לעיקרים / הן הם יסוד תורת משה ונבואתו"(
או בדומה לכך ) , אך אין הוא מעיקר הפיוט . א"ש
ידיד נפש פיוט הנאמר בהזדמנויות ש...
אל הספר