ט"ו בשבט חג טבע , נקרא על שם התאריך שבו הוא חל . מכונה גם : " חמישה - עשר בשבט"ו
" ראש - השנה לאילן".
עיקרו של היום : אכילת פירות יבשים ולחים ; קריאה ושירה של טקסטים הקשורים באילנות ובטבע הארץ ; חידונים ומשחקים הקשורים בעצים ופרחים ; נטיעת עצים ; טיולים בחיק הטבע . בראשיתו לא נזכר כיום טוב , כי אם כתאריך הקובע להפרשת מעשרות מפירות האילן : " אילן שחנטו פירותיו קודם חמישה - עשר בשבט - מתעשר לשנה שעברה ; אחר חמישה - עשר בשבט - מתעשר לשנה הבאה"(
ראש השנה טו ע"ב
) . במשנה מופיע ט"ו
בשבט בסדרה של ארבעה ראשי שנים , שכולם תאריכים הקובעים ראשיתו של מעגל שנתי ; " ארבעה ראשי שנים הם : באחד בניסן - ראש - השנה למלכים ולרגלים . באחד באלול - ראת - השנה למעשר בהמה . . . באחד בתשרי - ראש - השנה לשנים ולשמיטין וליובלות , לנטיעה ולירקות . באחד בשבט - ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי . בית רלל אומרים , בחמישה - עשר בו"(
ראש - השנה פרק א משנה א ) . קרוב לוודאי שחודש שבט נקבע כראוה - השנה לאילן משום שהוא חל בעונה שלא היו בה פירות ( עצי הארץ המוזכרים במקורות העתיקים מניבים את פירותיהם בקיץ ובסתיו ) - ועל ...
אל הספר