חתן מעונה אחד מן העולים לתורה בחג שמחת תורה , אשר תפקידו לקרוא ( או שקוראים לפניו ) את הפסוקים " מענה אל' הי קדם " ואילך ( דברים לג , בז - כנו ) . עליה זו נחשבה לזכות ולכבוד גדול , בצד חתן תורה ( ע"ע
) וחתן בראשית ( ע"ע
) . המנהג לכבד גם את העולה לקריאת " מעונה " נוהג בחלק מקהילות יהודי המזרח ( החל מן המאה החמש - עשרה ) והוא נוצר כנראה כדי לחלוק כבוד למספר גדול יותר של עולים לתורה בחגה של תורה . א"ש
חתן תורה אחרון הקוראים בתורה בחג שמחת תורה , אשר מביא לסיומו את מחזור הקריאה השנתי בתורה . המנהג להעניק זכות זו לגדול שבקהילה מתועד כבר בימי הגאונים , אף שיש שורשים גם למנהג להעניק זכות זו למרבה במחידה . יש במקורות דעות שונות בשאלה כמה פסוקים בדיוק קורא החתן ( או מקריאים בפניו ) . מסופו של ספד דברים . יש רגליים להנחה , כי הכינוי " חתן תורה " הוא גלגולו של הכינוי המקורי יותר " חתם תורה",
כשהשם " חתן"(
המתועד מן המאה השתים - עשרה בלבד ) בא לתת ביטוי לגדולתו של האדם המשול לחתן ביום כלולותיו . עליית חתן התורה לקריאה כרוכה בקהילות ישראל השונות בטקסים רבים : אמירת פיוטים מיוחדים לכבודו ( ובע...
אל הספר