חג האסיף

חג האסיף אחד משמותיו של חג הסכית . שם זה מופיע כבר במקרא : " חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מ רנך ומיקבך ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך"( דברים רוז , א ) ובפירוש : " וחג האסיף , בצאת השנה , באספך את מעשיך מן השדה"( שמות כג , טו וכן : שמות לד , כב ) . כינוי זה מבליט אפוא את הפן החקלאי של חג הסוכות . בלוח גזר ( נחשף בחודש ספטמבר 1908 בחפירות גזר ) מוזכר : " ירחו אסף"( שורה ו ) . על - פי אחד הפירושים יש לפרש את הביטוי " ירח " כזוגי , היינו שני חודשים . הכוונה אפוא לחודשים תשרי ומרחשון שנחשבו כחודשי האסיף . על - פי מסורת המובאת אצל הרמב"ם מפי אריסטו , הנוהג לחגוג את חג האסיף בתום תקופת האסיף הוא נוהג קדום מאוד שהיה קיים אצל בל עמי המזרח התיכון הקדום ( מודה נבוכים , חלק ג פרק מג ) . יר"ר במאמר מקיף על חג הסוכות - חג האסיף כותב אמוץ כהן ז"ל שהיה מגדולי חוקרי טבעה ונופה של ארץ - ישראל כך : " בסוף אלול ובחודש תשרי מסיים עובד האדמה את שנת העבודה החקלאית . פעמים שהסיום בא בצורה פתאומית . הגשם הראשון הנופל לפתע מביא קץ לצורת חייו של החקלאי . . . זהו טבעה של העונה , שהקיץ מסתיים והאוויר מתפשר וג...  אל הספר