זמירות

תשובה , תלויה במנהג המקום . התוספות הנוספות הן : " מי כמוך * אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים " המוספת לפני ברכת " מחייה המתים", " וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך " המוספת לפני ברכת " הטוב שמך ולך נאה להודות " וכן " בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה , ניזכר וניכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", המוספת בסוף " שים שלום " ולפני ברכת " המברך את עמו ישראל בשלום". זמירות כינוי שמכנות עדות ישראל את הפיוטים ששרים אצל השולחן בשלוש סעודות של שבת ובמוצאי שבת . תוכנן מנהגי שבת , דברי אגדה וכן שירות ותשבחות . אמרו חז"ל : " בזמן שבית המקדש קיים , מזבח מכפר על אדם . עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו"( חגיגה כז ע"א ) . ומכיון שכך , הסעודה דומה להקרבת הקרבן . ומכיון שהקרבנות היו מלווים בשירתם של הלויים , ראוי לשיר גם ליד השולחן . אלא שבימות החול אין מן הראוי לשיר , כי " איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר"( תהילים קלז , ד ) . אולם בשבת , שהיא רמז לגאולה , הותר השיר , ונתחברו לחנים לעשרות פיוטים משל גדולי המשוררים . אין פיוטים קבועים לסעודות שבת , אולם נתקבל המנהג לשיר " כל מקדש שביעי' ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור