הקהל מצוה מן התורה לקרוא בתורה במעמד כל ישראל , ביום הראשון של חול המועד סוכות במוצאי שנת שמיטה ( דברים לא , י - יג ) . מהתורה לא ברור אם הקריאה צריכה להתבצע במקדש או בכל עיירות ישראל . בניגוד לדרך הפסיקה המקובלת פירשו חכמים שהכוונה לטקס שייערך בבית - המקדש בלבד . בספרות התלמודית מכונה הטקס " פרשת המלך"(
משנה סוטה ז , ח ) ; המלך הוא אשר קרא בתורה במקדש , במעמד חגיגי של נוכחות עולי - הרגל . מבנה הטקס דומה לקריאת התורה של הכהן הגדול ביום הכפורים , אלא שהמלך הוא הקורא , פרשיות נבחרות מספר דברים , ומברך את ברכות התורה . בכך חיזקו חכמים את הקשר והמחויבות של מוסד המלוכה לעולמם של חכמים . במקורותינו מתוארים מעמד אחד או שניים שנערכו בסוף ימי בית שני , ונראה שרק בתקופה זו עוצב אופיו של המעמד . לאחר הקמת המדינה נעשו מספר נסיונות לחדש את מעמד " הקהל".
תנופה גדולה ניתנה לכך לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים . בשנים האחרונות התגבש נוסח חדש , ממלכתי , למעמד " הקהל " הנערך ברחבת הכותל המערבי במוצאי שנת השמיטה . הקפות סיבובים שעושים המתפללים בבית - הכנסת סביב הבמה בסכות . ובשמחת תורה . . בששת הימי...
אל הספר