הפסקות של ארבע פרשיות

הנביאים לאחר חורבן הבית . או מנהג של כת , כגון : חסידים הראשונים , שנתפשט ונתקבל על כל עם ישראל , וכדומה . מנהג קריאת ההפטרה נמסר במסורות שבעל - פה . קיימים הבדלים בפרקי הנביאים הנקראים כהפטרה בין העדות השונות ואף באותה עדה עצמה ( אשכנז , ספרד , תימן , בני רומי ) . מקור ההבדלים הוא , כנראה , במעמד הגמיש יחסית שהוענק לפרקי הנביאים הנקראים בציבור . אולם קרוב לוודאי שההבדל בין העדות נובע מן העובדה שקריאת התורה בישראל התנהלה בזמן קדום לפי מחזור של שלוש , או שלוש שנים ומחצה . לכל רשימה של פרשות שבוע נלוו הפטרות . מרגע שעם ישראל החליט לאמץ לעצמו את שיטת בבל בקריאת התורה , היינו קריאת התורה במחזור של שנה אחת , נותר " עודף " של הפטרות . כל קהילה שימרה בידיה איזו מסורת קדומה באשר לחשיבותם של פרקי הנביאים שייקראו כהפטרה לפרשת השבוע המסוימת . מנהגים יש נוהגים לקרוא את ההפטרות מתוך מגילת קלף שעליה כתוב בדיו כל אותו ספר נביאים שההפטרה היא חלק ממנו . יש שאינם מקפידים . בתלמוד מסופר על קובץ " ספר אפטרתא"( גיטין ס ע"א ) שהיה , ככל הנראה , קובץ של הפטרות , שחכמים אסרו לקרוא בו , אלא אך ורק כהוראת שעה...  אל הספר