האשה והילדים כסגולה לשנה טובה . יש הנוהגים להבעיר ענף אחד ולסובבו כשהוא בוער , גם כן כסגולה לברכה . בלוב השמש היה מחלק לכל הקהל בגמר התפילה בדי ערבה , וכל אחד , כשהיה חוזר לביתו , היה כותב בעלי הערבה על קיר הבית מבפנים את המלה " ערבה",
והיו שכתבו " וערבה שנתנו".
במזרח אירופה נהגו להכין לערב יום כיפור , מוצאי יום כיפור והושענא רבה עוגות עגולות הקרויות " קויליטש",
שהנשים ראו בהן סימן לשנה טובה . ע"ש
הושענות פיוטי תפילה עתיקים ביותר , שהפזמון החוזר בהם הוא " הושע נא".
מעיקרן הן תפילות על המים , שכן בחג הסוכות נידונין על המים . בכל יום מימי החג מקיפים את הבמה עם ארבעת המינים ביד ואומרים פיוט אחד . בהושענא רבה מקיפים ז' פעמים ואומרים שבע הושענות . תחילה נהגו כך רק במקדש , שהיו מקיפים את המזבח . לימים נהגו כך בכל בית - כנסת . לראשונה נזכר הדבר בתקופת הגאונים ( בסידור רב עמרם ורב סעדיה גאון ) . נתחברו הושענות מרובות . על הרוב הן מיוסדות על סדר הא"ב
, ועיקרן , כאמור , בקשה על המים , על הפרנסה ועל גאולה קרובה , עדה עדה ומנהגה . מנהג " הושענא",
יחד עם שמן הארמי , נשתמר בתפילות הנוצרים עד ...
אל הספר