כאשר הביכורים ניתנים לא לכהנים וללוויים אלא לנציגי המוסדות הלאומיים . בירושלים שלפני קום המדינה , היו הילדים מתאספים בחצר המוסדות הלאומיים . הורי הילדים היו קונים את סלי הטנא ובהם הביכורים , והתמורה היתה נמסרת לקק"ל
. בשנים שלאחר קום המדינה התגבשה מסורת שכל כתה עושה טנא גדול ומגישים אותו בשירה וריקודים . גם בקיבוצים נתפתחה מסורת לחוג את שבועות כחג הביכורים המציין את הישגי השנה החקלאית . בל יראה ובל ימצא אסור לבן ישראל להשאיר ברשותו שום חמץ בפסח . לא זו בלבד שאסור שיראה לעין אלא אף אסור שיימצא באיזושהי דרך ברשותו , כגון במחסנו של לא - יהודי . לשם כך בודקים את החמץ בערב שלפני חג הפסח , ובבוקר שלאחריו מבערים אותו ומכריזים שמפקירים את החמץ שאינו בעין .
אל הספר