להשמידם . אבל משבא לבצע את זממו הושב לו גמולו בראשו ונהרג . ענין זה נוסח בפיוט בעשרים ושתיים מלים שיש בהן לא פחות משלושים צדי' קים , וזה לשון הבית הראשון : אץ קוצץ בן - קוצץ / קצוצי לקצץ / בדבור מפוצץ / רצוצי לרצץ / לץ בבוא ללוצץ / פלץ ונתלוצץ / כעץ מחצצים לחצץ / כנץ על צפור לנצץ . ופירושה מיהר המן בן המדתא / לקצץ את עמי הקצוץ בלאו הכי / בדברי בלע / לרצץ את ישראל הרצוצים / לץ , רשע בבואו ללוצץ , לעשות מעשי רשעות / פולץ בעצמו ונתלוצץ / כשיעץ לירות בחצים במחצצים - חילות ישראל / כמו נץ המבקש לטרוף ציפור . המלים המצטלצלות של הפיוט , גודש הסמלים שבהן והקושי בהבנתן , עשו את הפיוט דוגמה ללשון קשה ומליצית . מכאן הכינוי " לשון אץ קוצץ",
שמכניס בו כל סגנון קשה רצוף מלים בלתי שכיחות . אקדמות פיוט * כתוב בשפה הארמית שנאמר לפני קריאת התורה בחג השבועות . הפיוט חובר בידי ר' מאיר בן יצחק נהוראי שחי במאה האחת - עשרה . לשיר זה נקשרה קדושה רבה והוא נכלל במחזור לחג השבועות של כל עדות ישראל . בקהילות אשכנז הוא נקרא בניגון מסורתי מיוחד לפני קריאת התורה : " ומה שנוהגים במדינות אלו לקרות פסוק א' ( בתורה ) וא...
אל הספר