הפיוט וזמנו לא נודעו , אך הימצאותו גם בספרות ההיכלות , היא הספרות המיסטית ששורשיה בתקופת חז"ל
, מלמדת על קדמותו ומעלה את האפשרות שמוצאו בחוגים שעיקר עיסוקם היה בעולמות רחוקים ונשגבים . יש הרואים פיוט זה כעיבוד - הרחבה של הפיוט " אל ברוך גדול דעה"(
הנאמר בשחרית של ימות החול ) , אך הדברים אינם נראים . א"ש
אל ארך אפים א ) סליחה קצרה הנאמרת לפני קריאת התורה בימים שני וחמישי בשבוע . ב ) פתיחה ל " שלוש - עשרה מידות " הנאמרת בתפילת שחרית אחרי " שמונה - עשרה " ובסליחות של הימים הנוראים . לאא"א
ישנן שתי נוסחאות שיש המפרידים ביניהן : אחת לעדות אשכנז והשניה לעדות ספרד . מקובל לחבר את שתי הנוסחאות שבראשונה נאמר " והושיענו מכל רע " דהיינו בקשה לישועה וגאולה שלמה ואילו בשניה " והצילנו מכל רע " דהיינו תחינה ובקשה על היותנו שרויים בגולה . בסידור אבודרהם נאמר כי חיבור שתי הנוסחאות עולה לכדי נ' ( 50 ) מלים , כנגד עשרת הדיברות וארבעים יום שעשה משה בהר סיני לפני קבלת התורה . אשכנזים הנוהגים לקרוא רק את הנוסח הראשון ( " והושיענו")
מצאו כי עשרים וארבע המלים הן כנגד עשרים וארבעה ספרי המקרא או עשרים וארב...
אל הספר