היהודים והלאומיות

היהודים והלאומיות חדוה בן ישראל במאמר זה אנסה להתמודד עם הנושא במונחים של חקר הלאומיות ובמידה מסוימת באורח השוואתי , ולא במונחים של תולדות עם ישראל או של מחשבת ישראל . את מסקנותיי אציג על שני צירים , פנימי וחיצוני . המסקנה העיקרית בציר הפנימי היא שבהבדל מעמים אחרים , הקשר של עם ישראל ללאומיות נשלט על ידי הוויכוח המתמשך בשאלה האם עם ישראל הוא קהילה דתית או אומה פוליטית . ויכוח זה הוא ייחודי להוויה הקולקטיבית של העם היהודי . בציר החיצוני אנסה לחשוף את מגוון הסתירות שהזהות היהודית נראית בהן בעיני משקיפים מבחוץ . הסתירה השולטת בתמונה מזווית זו היא שיש התייחסות מתמשכת ליהודים כאל אומה נפרדת , בעלת כל הסממנים של אומה נפרדת , ועם זאת חסרה ההכרה שלאומה זו זכויות קולקטיביות כמו לאומות אחרות . מבחינת המאפיינים של הזהות היהודית , ובעיקר מבחינת הבעייתיות של הקיום כאומה , יש הבדלים ברורים בין התקופות השונות : תקופת עם ישראל המקראי ; העם היהודי בפזורותיו ; והעם היהודי המודרני , ובכללו הלאום הישראלי . עם ישראל המקראי הוא עם המהווה במהותו הייחודית דגם קלאסי של אומה . כך הוא קיים בזיכרון הקולקטיבי שלו ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד