מה עושים עם הכעס ? מחשבות על פמיניזם ותשובה חנה פנחסי פמיניזם הוא השקפת עולם , אחת העדשות שבעדן אני משקיפה על חיי . אני יהודייה מאמינה ומחויבת למצוות , רעיה , אם , חברה בקהילה ואשה עובדת , וכל אלה פעמים רבות דורשים הגדרה מחודשת אל מול הזהות הפמיניסטית . עם בוא ימי אלול עולה בי צורך לעשות את חשבון נפשי , נפשי הפמיניסטית . למרות הקולות המתנגדים מבחוץ , אני חשה שהפמיניזם אינו מהפכה אלא היענות לתהליך התשובה בשני מובניה : במובן אחד של השיבה , החזרה אל המקור , אל מי שהיינו לפני שהוטבעה בנו 'נשיות נכונה' עם דימויים ותפקידים שיש בה ושנעדרים ממנה , שיבה אל הרצון של ילדותנו לשיר 'אנעים זמירות , ' שיבה אל המשאלה לתקן את העולם , להעז , לנהל , להוביל , שיבה אל הבית לפני שתבע מאיתנו להיות הכל כל הזמן . במובן שני הפמיניזם הוא תשובה גם במשמעות של מענה , תשובה לשאלה על מקומנו כנשים בעולם . ' א-לוהי , עד שלא נוצרתי איני כדאי' - על תפילתו זו של רבא ( ברכות , דף יז , א ) כותב הרב קוק בעולת ראי"ה שיש תכלית מיוחדת לקיומו של כל אדם ולולא היא לא היה נולד . הנה דבריו ( בשינוי הכתוב ללשון נקבה : (
אל הספר