" ארץ יראה ושקטה" איתני הטבע ושותפותם במערכות השכר והעונש חיותה דויטש בסוגיה אגדית בגמרא העוסקת בקרח וכעדתו , יוצאים השמש והירח להגנתו של משה נגד הקב"ה . בוויכוח המתואר מאיימים השמש והירח במרד ובשביתה , אם הקב"ה לא ילחם את מלחמתו של בן עמרם המותקף על ידי קרח ועדתו : אמר רבא : מאי דכתיב : "שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו" ( חבקוק ג , יא ) י מלמד שעלו שמש וירח לזבול , אמרו לפניו : רבונו של עולם , אם אתה עושה דין לבן עמרם - נצא , ואם לאו - לא נצא . עד שזרק בהם חצים , אמר להן : בכבודי - לא מחיתם , בכבוד בשר ודם מחיתם !? והאידנא לא נפקי עד דמחו להו [ ובזמן הזה אין הם יוצאים עד שמכים אותם ] ( סנהדרין , דף קי , א . ( במבט ראשון לא ברור מה עניינה של דרשה זו . על מה נסב הוויכוח בין הקב"ה לבין השמש והירח ? מהי טענתם ? מדוע בכלל הם נאלצים להתווכח עם הקב"ה , וכי בלעדיהם הוא מסרב לעשות דין לבן עמרם ? עיון בפרק ג בחבקוק , ממנו לקוח הפסוק המשמש נושא לדרשתו של רבא , מחריף את השאלה : הפרק כולו עוסק בקב"ה שבא לעשות משפט עם אויביו . אמנם רש"י מפרש את חלקיו השונים על תקופות שונות בהיסטוריה , אולם עיון בפ...
אל הספר