" ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה" מגילת רות - בין פרידות לאיחורים תמר ביאלה במהלך חיינו , כולנו נדרשים , ברצוננו ושלא ברצוננו , לחוות פרידות ואובדנים . ברגעים אלה אנו מחפשים את הכוחות להסתגל למציאות החדשה ולהצליח לתפקד באופן סביר . לפעמים זה מספיק , אך על מנת לשוב ולחיות את חיי הנשמה שלנו , להיות מסוגלים לצאת שוב מן הכוח אל הפועל , נדרש יותר מזה . על אף הכאב והפחדים , שהטראומות הותירו בנו , עלינו להשאיר את החלק הפגיע , השואל , הסקרן והמרגיש , פתוח וחשוף . עלינו להשאיר את 'בלוטת האמונה' שלנו פועמת . מגילת רות עוסקת בפרידות קשות : אלימלך , נעמי ובניהם נפרדים מאדמתם ומקהילתם , נעמי וכלותיה נפרדות לנצח , אחת לאחת מבני זוגן . מנגד , מתארת המגילה שרשרת חיבורים חזקים ומפתיעים : רות באהבתה מסרבת להרפות מנעמי , נעמי שבה , עם רות , לאדמה ולקהילה בבית לחם , בועז מתחבר לרות , ונעמי לתינוק הקטן עובד . אז כיצד זה עובד ? כיצד ניתן לשוב ולהתחבר , לאחר פרידה , כשהצלקת עדיין צורבת ? שלוש הנשים במגילת רות מתמודדות עם הדילמה הזו בחייהן , ובמובן מסוים מייצגות דרכים שונות להתמודדות , על פי אופיין ויכולותיהן ...
אל הספר