החרות או האחרות על השמיטה כחוויה המובילה להתבוננות ואמונה חוה פנחס-כהן המושג שמיטה , כמו כל המושגים הקשורים למספר שבע בתרבות היהודית - שבת , נידה , שביעית - הוא מושג קדוש , אך גם מושג המתייחס ל'עצירה . ' מושג של שינוי מרצף , משגרה , מהרגל . הזדמנות לעצירה , לצורך התבוננות במעשים שאנחנו רגילים להם במחזוריות קבועה . ובכל עצירה יש משהו מהמניעה . מעט מהמוות . יציאת מצרים היא מהלך ליניארי , מהלך של יציאה והליכה ממקום אחד אל מקום אחר . היא התפרקות ממצב שהעבודה בו היא עבדות , ומעבר אל מקום , אל ארץ , שהחיים והעבודה בה הם מתוך חוויה של : " כי לי בני ישראל עבךים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" ( ויקרא כה , נה . ( יציאת מצרים היא חוויה שאחריתה הגעה ליעד , לבית , לקרקע - מושגים המבטאים תחושת בעלות וחירות . יש משהו בארץ הזאת שהוא בבחינת אחרות משאר ארצות ולכן עליה חלות מצוות התלויות רק בה , ומתוך פרטיהן יכול לפעמים להתגלות המטפיזי מתוך הפיזי . מתוך התפיסה השגורה על לשוננו אנחנו רגילים לקבל ולפרש את "עבדי הם" - כעבדי ה , ' כעבדי א-לוהים . משמעות היות עבד ה' אינה ברורה לי . מה פירוש ה'עבודה' - הא...
אל הספר