המהפך הנשי מפסיביות לאקטיביות במגילת אסתר מרגלית שילה סיפור המגילה , המתחיל בתיאור המלך אחשוורוש וכל "יקר תפארת גדולתו" ( א , ד ) נראה ממבט ראשון כסיפור שבא להאדיר את הסדר החברתי הקיים . ציותן של נשים לגברים . גיבורי המגילה הם גברים , שהנשים שלצדם כפופות להם . לכאורה , לצד סיפור הנס הנסתר שאירע לעם היהודי , המגילה מניפה את דגל הפטריארכליות שעל פיה המצב החברתי המקובל הוא : " וכל-הגשים יתנו יקןר לבעליהן למגד 1 ל ועד ? - ןטן" ( א , כ . ( ניסיון לקרוא את המגילה קריאה אחרת מלמד כי בצד סיפור עמידתו של העם היהודי נגד רודפיו מצוי סיפור המבקש לתקן הן את האופן בו נתפסות הנשים בחברה הפטריארכלית והן את ההשלכות על אישיותן הנובעות מתפיסה זו . סיפורה הידוע של ושתי , הפותח את מגילת אסתר , מעורר תמיהה ! מה מטרתו של הסיפור המקדים ? הרי המוקד הראשי של המגילה הוא סיפור הצלתו של העם היהודי . אם כן , מדוע מרחיב מחבר המגילה ומתאר לפרטיו את סיפור הימנעותה של ושתי לבוא לפני המלך ? האם פירוט סיפורה של ושתי מלמד שלסיפור זה מסר בפני עצמו ?
אל הספר