הגיבורות שלנו גבורה נשית בחנוכה ענת ישראלי אמא שלי היתה חיילת במחלקת הסיור של פלוגה ג' של הפלמ"ח . יש תמונה שלה בספר הפלמ"ח , כשהיא מטפסת על חבל . כשהייתי ילדה היא הרבתה לספר לי על מסעות מפרכים ומסוכנים במחוזות עלומים , שעשתה כבחורה יחידה במחלקת הסיור , ואני ידעתי : אמא שלי גיבורה , וזוהי הגבורה בטהרתה . אחר כך , כשהייתי נערה , נפלו שני אחי במלחמה , ואמי איבדה את שני בניה היחידים . למרות האסון הנורא , לא עלו בה מעולם הרהורי חרטה או צל של ספק בדבר מחויבותה היהודית והציונית . היא הגבירה את לימודי היהדות שלה והמשיכה בחייה בנחישות ובאמונה , לעתים גם בהנאה . כשהייתי צעירה חשבתי שזוהי גבורה שהיא מעבר להבנתי . עכשיו , בבגרותי , מעסיק אותי הפער שבין שתי האימהות הגיבורות שלי - זו הפלמ"חניקית וזו השכולה . פתחתי במסע האישי שלי אל מושג הגבורה בהקשרו הנשי , משום שנדמה לי שבמיוחד במקרה הזה האישי שלי נושק לכללי , כלומר לדמותה המשתנה של הגיבורה היהודייה בכלל ושל הגיבורה של חנוכה בפרט . שלוש גיבורות , שהן בעצם ארבע , נקשרו בחג חנוכה במרוצת הדורות : אם שבעת הבנים בדמותה הכפולה ( אחת קדומה ואחת מאוחרת יו...
אל הספר