שיוסף יצא יפה כשחר מביזיון הבור בין מחילה להתנכרות בשירי משוררות רחל עופר בפרשת מקץ מתוארת ירידתם של בני ישראל מצרימה לשבור מזון , מפאת הרעב בארץ כנען . יוסף , השליט על הארץ , המשכיר מזון לכל עם הארץ , מזהה את אחיו בין הבאים . הוא מכירם ומתנכר אליהם . לאחר מסכת ארוכה של תלאות וייסורים מתוודע יוסף אל אחיו בבכייה גדולה הנשמעת עד בית פרעה , ואומר את המילים המרטיטות : " אני יוסף אחיכם ... ועתה אל תעצבו ואל ידור בעיניכם כי מכךתם אתי הנה כי למחיה שלחני א-להימ ) . ( בראשית מה , ד-ה . ( המעבר מההתגברות הראשונה ועד לדברי הפיוס משקף את תהליך המחילה שעבר יוסף . דמותו של יוסף הסולח ומוחל לאחיו היא הדמות שעמדה מול עיניה של המשוררת זלדה כאשר כתבה את שירה , שבמרכזו ניצבת דמותו של יוסף . הלומת געגועים / זלדה סלומת געגועים לקךבת-נפ ש בלי פניות ספרתי לרוח שזרק קר על פני וברח כמה ןנךינות כמה חסות כמה עצה יש במלה אח .
אל הספר