ציונות וחשיבה גזעית באימפריות רב־לאומיות בראשית המאה ה־20: המקרים של ולדימיר ז'בוטינסקי ומקס ברוד

ציתות וחשיבה גזעיתבאימפריות רב לאומיות בראשית המאה ה : 20 המקרים של ולדמיר ז'בוטינסקי ומקס בחד דימיטרי שומסקי מבוא האם המגמה לפרש שוני בין תרבותי בחברה האנושית על בסיס של הבחנות בין גזעיות מביאה בהכרח ליצירת השקפת עולם גזענית האמונה על עקרונות של היררכיזציה וסגרגציה בין ה"גזעים ? " זוהי אל נכון אחת משאלות היסוד המעסיקות את חוקרי מדעי החברה והרוח כאחד כל אימת שהם נדרשים במחקריהם לסוגיית החשיבה הגזעית בחברה המודרנית . כאשר מדובר בממד ההיסטורי של שאלה זו , ברשותנו תשובה מן המוכן המניחה לכאורה את הדעת : במאה ה 18 ובחלקה הגדול של המאה ה 19 אולי היה אפשר לדבר על "גזע" ללא ההשלכות הגזעניות הכרוכות במונח זה , אבל מאז n fin-de-siecle אין לך שיח גזעי שאינו מוליך לקביעות גזעניות , או לכל הפחות לדיון על גזענות ( ראו שנהב ויונה במבוא לספר זה . ( ניתן לומר כי ההתפתחות ההיסטורית , המעניקה משנה תוקף לטענה מסוג זה , כרוכה בהירתמותו של אוצר המונחים הגזעי לשירותה של אידיאולוגיית הלאומיות המודרנית באירופה כבר בשלהי המאה ה . 19 משהועתקו ההבחנות הבין גזעיות מתחומי השיח המדעי הניטרלי אל מחוזות השיח הא...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד