ח יי המילים מנקודת מבט זו , נקל להבין שכללי ההרמנויטיקה שפותחו בספרות הקבלה משמשים גם כיסוד למפעל הפרשנות של הוגי החסידות , בעיקר משום שהסוגה ( הז ' אנר ) הספרותית שכתבו בה היא לעתים קרובות הדרשה , פירוש שעיקרו הטפה משובצת פתגמים ומימרות המבוססים על ריבוי משמעויותיהן של מילים . הדרשנים החסידים אינם מהססים להוציא את המילים מהקשרן , והם מדגישים בכל הזדמנות את ריבוי משמעויותיהן של האותיות והמילים על ידי סירוסן וצירופן מחדש מתוך כוונה למצות מן הסימנים הללו את האינסוף הרוחני האצור בהם . פירושיהם , המפנים בתכיפות אל התלמוד , המדרש והזוהר , הם בדרך כלל פירושים מחדשים הפותחים את הטקסט המסורתי לכיוונים חדשים . מתוך המילים , אפשר ללמוד על מהות היש ועל חיותו . הפרשנות החסידית שוקדת על הצעת תמונת עולם חדשה , שיש בה ביטוי לניסיון האדם וליכולתו היוצרת . יוצא אפוא שהבנה דינאמית היוצאת מן הלשון פותחת את העולם אל יקום שונה ומתאמצת לגלות את החיים בלב המילים . היא יוצרת סביבן אווירה חדשה , המעניקה לאירועים או לסיפורים מסוימים משמעות חדשנית , לכאורה רחוקה למדי מן המובן המילולי של הכתוב , מפשט הכתוב . היא ...
אל הספר