ה " האנשות " מבחינת מסורת הקבלה , הביטויים המאנישים את האלוהות במקרא אינם מזעזעים כלל , ואף אינם מייחסים לאל חומריות או גשמיות . האדם נברא בצלם אלוהים , וצורתו היא שחזור של צורת עולם ההאצלה . לשון התורה , שהיא לשון אלוהית , מציינת בתחילה מציאות מופשטת , ורק על ידי 2 " התפשטות " היא חלה על מציאות מוחשית , כולל גוף האדם ' . לשון 25 למעשה מבחינים בארבע רמות של משמעות המכונים פרר'ס : פשט , רמז , דרש וסוד . הרמות הללו חופפות זו לזו ויוצרות התעמקות הדרגתית במשמעות . השווה : "דברי התורה נמשלים לאגוז , איך הוא זה ... מה אגוז יש לו קליפה מבחוץ ומוח מבפנים , כך דברי התורה , יש בהם מעשה , מדרש , הגדה וסוד , הכל זה תוך זה " ( זוהר חדש פג ע"א בתרגום הסולם . ( וראה : זוהר , ג , רב ע"א ; שלום , קבלה ב , פרק ד , . 4 § ובעוד הרמב '' ם מבחין בין שני מובנים , פשט ופילוסופי , המקובלים גורסים שמשמעות הטקסט המקודש היא בלתי נדלית . 26 תהליך האצלה החל באינסוף , המתואר כבעל צורה ומבנה של אדם קדמון . הספירות הן קטגוריות של ההוויה , והן נחשפות בתהליך ההאצלה .
אל הספר