לשון הרע מטרתו העיקרית של התלמוד , הרואה עצמו כמפעל פרשנות של יצירות כתובות , היא קביעת כללי התנהגות לאדם בחיי היומיום . ואף על פי שיש להלכות המעשיות גם השפעה עיונית , היא נותרת בדרך כלל חבויה או מנוסחת במשלים . ואשר ללשון , יש לציין שהתלמוד אינו עוסק בסוגיות של הגות ומחקר לשוניים ואף אינו מעמידן . הוא אינו ניגש ישירות לנושא , אלא מסתפק בהתעמקות במושגים שהטקסט המקראי מספק ובמימוש יישומם לקראת התנהגות מוסרית ודתית המתמסרת לשאיפה להגיע לקדושה . במובן זה , הוא מפתח בהרחבה את המושג "לשון הרע , " ומציג את תוצאותיהם ההרסניות של השקר , ההשמצה והרכילות , הן מבחינת הפרט הן מבחינת החברה . יש בלשון הרע משום הסטת הדיבור הבורא חיים והפיכתו לדיבור המכרית את החיים ומביא מוות , ומשום כך מוצגת חומרת החטא כשווה לחומרתן של שלוש העברות שהאדם צריך ליהרג ולא לעבור 1 עליהן : עבודה זרה , שפיכות דמים וגילוי עריות . התלמוד מקפיד בדרך כלל לנקוט לשון מכובדת ולא גסה , "לשון נקייה " ( פסחים ג ע " א-ע"ב . ( מתוך הארת עניין מעשי של הלכה , התלמוד עוסק גם בסוגיית תרגומו 2 של הטקסט העברי ללשון זרה , ובודק אם הוא שומר על...
אל הספר